<h1>שבלי הלקט דין דגים טמאים סימן ל"ז</h1>
<h2>דף ק.</h2>
ודג טהור זה שנאסר בציר דג טמא, אין לו דין בריה, כי לא נברא באיסורו, דאפילו שור הנסקל לא חשיב בריה, בפרק התערובת [זבחים ע"א ע"א] ובטל, אע"פ שהוא בעין ולא נימוח, כדפריך אגיד הנשה [חולין צ"ט ע"ב] ולבטיל ברובא, וקיימא לן כדדרש רבה בר רב הונא. חתיכה של נבלה ושל דג טמא אינה אוסרת עד שתתן טעם בקיפה ובחתיכות. ובמליחה דליכא ניעור וכסוי, לא יהיב טעמא אלא בחתיכה שבצדה. ולא נהגו כפסק ר' שמואל [רבנו שלמה] דפסק אפילו לא נתן טעם בחתיכה, חתיכה עצמה נעשית נבלה ואוסרת כל החתיכות. אלא כדפסקו רבוואתה בששים.
<h2>דף קיג.</h2>
דג טהור וטמא שנמלחו, הורה רבי, דג טהור ודג טמא שנמלחו ביחד אפילו בכלי מנוקב אסור. דלא אמרינן כשזה פולט זה פולט, וכשזה נח זה נח, וטמא פולט את צירו וטהור בלע ואסור. טהור מלוח וטמא אינו מלוח מותר הטהור, דהשתא לא פליט הטמא מידי. טמא מלוח וטהור טפל, הטהור אסור דהשתא הטמא פליט ובלע הטהור. [שבלי הלקט דין דגים טמאים סימן ל"ז]. הורה ר', דג טהור וטמא שנמלחו יחד אפילו בכלי מנוקב אסור, דלא אמרינן כשזה פולט זה פולט וכשזה נח זה נח, רק טמא פולט צירו וטהור בולע ואסור. טהור מלוח וטמא אינו מלוח מותר הטהור, דהשתא לא פליט הטמא שרי. טמא מליח והטהור תפל, הטהור אסור דהשתא טמא פליט ובלע הטהור.
ודג טהור זה שנאסר בציר דג טמא, אין לו דין בריה, כי לא נברא באיסורו, דאפילו שור הנסקל לא חשיב בריה, בפרק התערובת [זבחים ע"א ע"א] ובטל, אע"פ שהוא בעין ולא נימוח, כדפריך אגיד הנשה [חולין צ"ט ע"ב] ולבטיל ברובא, וקיימא לן כדדרש רבה בר רב הונא. חתיכה של נבלה ושל דג טמא אינה אוסרת עד שתתן טעם בקיפה ובחתיכות. ובמליחה דליכא ניעור וכסוי, לא יהיב טעמא אלא בחתיכה שבצדה. ולא נהגו כפסק ר' שמואל [רבנו שלמה] דפסק אפילו לא נתן טעם בחתיכה, חתיכה עצמה נעשית נבלה ואוסרת כל החתיכות. אלא כדפסקו רבוואתה בששים.
